הכרעת דין בתיק ת"פ 3370-07

בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ביום 30.4.07 הואשם הנאשם כי עבר עבירות של הטרדה ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1)+ 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 בכך שבמספר מועדים בשנת 2004 מסר למתלוננת, עובדת בבית קולנוע שהנאשם נהג לסור אליו (להלן - המתלוננת) ו/או הניח בתיבת ביתה של המתלוננת מכתבים שונים אשר היה בהם להטרידה, כמו כן הגיע הנאשם למקום עבודתה של המתלוננת, בית קולנוע כאמור,  ומסר לעובדים במקום מכתבים בעניינה של המתלוננת שהיה בהם לפגוע בפרטיותה של המתלוננת ולהטרידה.

השתלשלות העניינים עד כה:

1. ביום 30.4.07 הוגש כאמור כתב האישום נגד הנאשם, ונקבע להקראה ראשונה בפני כב' השופטת מרים דיסקין ליום 27.5.07. באותו מועד הודיע הנאשם לבית המשפט כי אין בכוונתו להעמיד לעצמו עורך דין, ובאותו מועד, בפעם הראשונה מני עשרות פעמים לעתיד לבוא, פצח הנאשם במסכת האשמות עקבית ומקיפה כנגד גורמים שונים ברשויות האכיפה והמשפט, תוך שניסה להעביר לבית המשפט אסופת מסמכים ומכתבים מטעמו.

נוכח עמדת התביעה לעונש הורה בית המשפט על מינוי סנגור לנאשם.

2. סנגור אכן מונה, ואולם בישיבה הבאה, ביום 20.7.07 הודיע לבית המשפט כי הנאשם אינו מעוניין בייצוג ואינו מוכן לשתף פעולה עם עורכי דינו.

גם במועד זה שב וטען הנאשם לעבירות של מירמה, הפרת אמונים והפרת הוראה חקוקה כנגד גורמים במערכת התביעה והפרקליטות, אך נוכח התרשמות בית המשפט כי הנאשם אינו מסוגל לנהל את משפטו בכוחות עצמו נמנע בית המשפט משחרור הסנגוריה הציבורית מייצוגו.

3. בישיבה הנדחית, ביום 16.10.07 נקבעו מועדים לשמיעת התיק להוכחות נוכח כפירת הנאשם, ואולם במועד הראשון ביניהם לא הופיע הנאשם לדיון, אף שכל עדי התביעה התייצבו ולפיכך נדחה הדיון לתזכורת לשם איתור הנאשם תוך שבית המשפט מודיע לצדדים כי הועבר אליו עותק ממכתב שנשלח לנשיאת בית המשפט ובתוכו, בין היתר תלונה פלילית ומשמעתית כלפי גורמי תביעה רבים וגם נגד בית המשפט עצמו.

4. בישיבה ביום 30.4.08 עבר התיק לטיפולו של בית המשפט דנן ואולם באין הופעה לנאשם הותלו ההליכים נגדו עד לאיתורו, ושוחררה הסנגוריה הציבורית מייצוגו.

5. לאחר מספר חודשים אותר הנאשם ונקבע דיון ליום 9.12.08. באותו מועד הודיע הנאשם כי הגיש תלונה פלילית כנגד כב' השופטת דיסקין, אנשי התביעה ופרקליטות המדינה, ושב, בנאום ארוך שנשא וטען למערכת שחיתויות בקרב נמעני ביקורתו. התיק נקבע להוכחות, ואולם במועד שנקבע לא הופיע הנאשם, אף שהתייצבו שלוש מעדות התביעה ,ולפיכך הוצא צו הבאה כנגד הנאשם.

6. ביום 28.5.09 נעצר הנאשם והובא בפני כב' השופט שגיא, שם לאורך 4 עמודי פרוטוקול תמימים שטח הנאשם טענותיו עד שנאלץ בית המשפט, כפי שיקרה בדיונים רבים לעתיד, לקטוע את דבריו.

 במסגרת טענות אלה שב הנאשם והאשים את הח"מ "בשורה של עבירות" טען טענות דומות כנגד כב' השופט דוד חשין, השופטת דיסקין, כב' הנשיאה (כתוארה דאז) השופטת בדימוס ע' בקנשטיין, גורמים רבים בתביעה המשטרתית ובפרקליטות המדינה, ועוד ועוד.

7. ביום 31.5.09 התייצב הנאשם בפני הח"מ, אף כאן טען טענותיו ככל שהתאפשר לו על ידי בית המשפט, ולשאלת בית המשפט השיב כי הוא אינו מסכים להיבדק בדיקה פסיכיאטרית.

8. מקץ שני דיונים נוספים אליהם לא הופיע הנאשם, ביום 8.11.08, התבקש הנאשם להשיב לכתב האישום, לאחר שאישר כי בידו עותק של כתב האישום, ואולם הנאשם המשיך לטעון טענותיו והבהיר שאינו מתכוון להשיב לכתב האישום. משכך נקבע התיק להוכחות.

9. ביום 11.4.10 החלה שמיעת הראיות בתיק, לאחר שהעידה העדה הראשונה, שוטרת שרשמה זכ"ד, שב הנאשם ומשך 15 דקות תמימות נשא נאום  חלף חקירה נגדית שהיה אמור לחקור בה את העדה. בהתייחס לע"ת 2 הודיע הנאשם שאין לו שאלות לעדה וניסה לחזור על נאומו אך נקטע, כך גם אירע לגבי ע"ת 3 ובהתייחס לע"ת 4, שבשונה מקודמיו היה עד מהותי, ישב הנאשם בשפתיים חתומות ולא הגיב לפניות בית המשפט. כך התנהל הנאשם גם ביחס לע"ת 5, חברתה של המתלוננת ואולם לאחר שסיימה ע"ת 6, סגנית מנהל בית הקולנוע, עדותה בחקירה ראשית, נשאלה על ידי הנאשם שאלות כדבעי שהבהירו כי הנאשם מנסה להגן על עמדתו. גם לאחר עדותה בחקירה ראשית של ע"ת 7, המתלוננת עצמה, נחקרה המתלוננת ממושכות בחקירה נגדית על ידי הנאשם ביחס לכל עובדות כתב האישום ובעיקר בעניין היחסים שהיו או לא היו לה עם הנאשם וטיבם של יחסים אלה, עד שסיים הנאשם חקירתה והודיע שאין לו שאלות נוספות לעדה בשלב זה. בסיום אותו דיון ביקש הנאשם שימונה לו סנגור מהסנגוריה הציבורית כדי שיוכל "להגיש תלונות נגד מנגנון התביעה ונגד בית המשפט וגורמים נוספים, ואף החל לטעון להגנה מן הצדק על בסיס טיעוניו כפי שנשאו בדיונים הקודמים אודות שחיתות וכיוצא באלה. בקשתו של הנאשם למינוי סנגור "לצורך הגשת תלונות" נדחתה.

10. מקץ שני דיונים נוספים, נוכח אי התייצבותו של הנאשם לאחד מהם, נקבע דיון להמשך הוכחות ליום 20.2.11.  במועד זה העידה ע"ת 8 בחקירה ראשית והנאשם ויתר על חקירתה בחקירה נגדית, כך אירע גם לגבי ע"ת 9 ו-10, בסיום עדותם הכריזה התביעה כי אלה עדיה.

לשאלת בית המשפט השיב הנאשם כי אין בכוונתו "לקיים פרשת הגנה", טען טענות מרובות לעניין המתלוננת ושב וניסה להאשים בשחיתות כל גורם אפשרי, אך טען גם כי אין עליו להשיב לאשמה, והדיון נדחה לצורך תשובה מפורטת של התביעה לטענה זו.

11. בדיון הבא, ביום 15.5.11, ביקש הנאשם מבית המשפט שיפסול עצמו, על יסוד אוסף "שחיתויות, מרמה, הפרת אמונים" ועוד ועוד. בקשת הנאשם לפסילה נדחתה, אך הדיון הופסק על מנת לאפשר לנאשם לערער על החלטת הדחייה.

12. בדיון הנדחה ביום 5.6.11 הודיע הנאשם כי לא ערער על החלטת הדחיה, או אז נמסרה לנאשם החלטת בית המשפט בטענת "אין להשיב לאשמה" שהעלה הנאשם, והתיק נדחה לשמיעת פרשת ההגנה.

13. ביום 14.7.11, עת היתה אמורה להתחיל פרשת ההגנה בתיק, ובתגובה לאזהרת בית המשפט כי אם לא יעיד עלול הדבר לשמש כחיזוק לראיות נגדו, פצח הנאשם בנאום נוסף המונה אחת לאחת את כל עוונות וחטאי התביעה ובית המשפט, וכך עשה גם לאחר שהובהר לו כי לא יוכל להגיש סיכומים בטענות אלו אלא רק בכל הנוגע לכתב האישום שהוגש נגדו והראיות שהובאו לפני בית המשפט בעניין זה.